Friday
Sunday
Thursday
Monday
Tuesday
Thursday
Wednesday
Friday
Thursday
New Photos From London and Jerusalem!!!
Below, Kabolas Punim for Radziner Rebbe shlita at the home of Reb Shaya Grosz n"y in London. From L to R: HaAdmor MiLieje, Maran HaRav Shia Meisels shlita; HaAdmor MiRadzin shlita; Rav Shlomo Zalman Englander shlita; a Chusid shlita.
The next three photos below, from L to R: Reb Elish Englander n"y; Admor MiLieje, Maran HaRav Shia Meisels shlita; Admor MiRadzin shlita; Maran HaRav Dovid Hager shlita, Rov of the Monsey Chasidim in London and son of the Vishnitz Monsey Rebbe shlita.
Sunday
Friday
The Liniage of Izhbitza-Radin
1. Grand Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Izhbitza, author of Mei HaShiloach. Died 7 Teves 5614.
2. Grand Rabbi Yaakov Leiner of Izhbitza, son of Mei HaShiloach, author of Bais Yaacov, Sefer Hazmanim. Died 15 Av 5638.
2a. Grand Rabbi Shmuel Dov Asher Leiner of Biskivitz, son of Mei HaShiloach, author of Naos Deshe. Died Acharaon Shel Pesach, 22 Nissan 5665.
3a. Grand Rabbi Moshe Chaim Sokochevski of Biskivitz-Reivitz, son-in-law of Bais Yaacov, Rebbe in Biskivitz after his uncle the Naos Deshe, later relocating to Reivitz, Poland.
4a. Grand Rabbi Yehoshua Avraham Alter Sokochevski of Reivitz, son of Grand Rabbi Moshe Chaim Sokochevski of Reivitz.
3.Rabbi Shlomo Klepfish of Lublin, son-in-law of Bais Yaacov, published Bais Yaacov on Chumish.
3a. Grand Rabbi Gershon Chanoch Henech Leiner of Radzin, son of Bais Yaacov, author of Orchos Chayim, Sod Yesharim, Tiferes Hachinochi,and Dalsos Shar Ha'ir, among many other seforim. The Rebbe is referred to by Radziner Chasidim as the Orchos Chaim, based on his phenomenal work on the Tzava'ah - the will - of the Tana Rabbi Eliezer HaGadol. This work was written by the Rebbe basically without any open books to his advantage, in only 12 days, during his trial on a libel fabricated against him by his adversaries. When the Rebbe published this work, he commented to his chasidim that he's happy that he got to print his Tzava'ah. In the larger world the Rebbe is better known as the Ba'al HaTecheles. The Rebbe was brilliant in both the revealed and the hidden Torah. He was also extremely knowledgeable in several scientific fields, like chemistry, engineering and medicine. He spoke several languages fluently, and used them frequently while prescribing medicines in Latin to the countless people who turned to him for help. At the age of sixteen, the Rebbe had already formulated a spectacular idea: he would compose a "gemarah" of a sort on the mishnayos of Seder Taharos, as there is no Talmud Bavli on that tractate. In order to accomplish this, he gathered all the relevant material from the whole Bavli shas, Yerushalmi shas, and all other Braysos etc., and presented them in chronological order in a sefer he called Sidrei Taharos on Maseches Keilim. He later did the same with all the other tractates of Seder Taharos. The task took him ten years to complete. He worked tirelessly for the restoration of the techeles of the tzitzis. He made use of his vast knowledge to research the topic, and traveled to Italy four times to conduct his study. While there he visited what was then the largest aquarium in the world, in the coastal city of Naples, and upon studying the different sea creatures, he came to the conclusion that the original Techeles was extracted from the secretion of a squid called the cuttlefish (in Hebrew known as the Dionon). Rumors have it that on one of the Rebbe's visits to Rome; he succeeded in persuading the Vatican to allow him a quick glimpse of the Holy Vessels of the Beis HaMikdosh, to match his findings with the techeles on the priestly garments. He published several books on the topic, such as Sefunei Temunei Chol, Pesil Techeles, and Ein HaTecheles , and succeeded in influencing many Gedolim with his work. At the same time, there were Gedolim who opposed to the Rebbe's discovery and did not agree with his findings. There was, however, a small number of Gedolei Yisrael who would practice the rediscovered custom of techeles, like the Maharsham of Berzan who possessed a tallis with techeles fringes. All his chassidim and followers wear them, as do Breslov chassidim to this day. The Rebbe was also known for his standpoint on machine matzos, and after extensive research he found several serious problems in the process of making them. He then distributed an announcement by which he required the Rabbonim to address those problems and to note it on the hechsher that they provide. He was the first rebbe known as "The Radziner Rebbe". Died 4 Teves 5651.
4a. Grand Rabbi Mordechai Yosef Elazar Leiner of Radzin, son of Orchos Chaim, author of Tiferes Yosef. One of the more famous and very influential leaders of Polish Jewry. The Rebbe was one of the founding members of Agudas Yisroel, and served as its vice president until his passing. Died 26 Shvat 5689.
5a. Grand Rabbi Shmuel Shlomo Leiner of Radzin, son of Tiferes Yosef. Established the Radziner Yeshiva Sod Yesharim in Radzin, Poland. The Rebbe was known for encouraging resistance to the orders of the Nazis and the Judenrat and for urging people to break out of the ghettos, flee to the forests and take up arms. The story goes that in his last moments, the Rebbe was wrapped in his father's tallis as a Nazi soldier took him into the Wladawa cemetery at gunpoint. At one point, the Nazi pushed him. The Rebbe turned around and slapped hin across the face, and kicked him. This obviously stunned and angered the Nazi greatly. The Rebbe was immediately shot to death on that day, 29 Iyar 5702.
3b. Rabbi Yerucham Meir Leiner of Radzin, son of Bais Yaacov, author of Zohar HaRakiya, Sefer Gilgulei Neshamos, published the fourth volume of Beis Yaacov.
3c. Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Lublin, son of Bais Yaacov, published the second volume of Mei HaShiloach. One of the important community figures in Lublin. Rabbi Mottia Leiner (as he was referred to lovingly by Radziner Chasidim) was one of the staunch supporters of his great-nephew Grand Rabbi Shmuel Shlomo Leiner of Radzin, and was very instrumental in finally convincing him to become the Radziner Rebbe in his father's place.
3d. Grand Rabbi Avraham Yehoshua Heshel Leiner of Radzin-Chelm, son of Bais Yaacov, author of Likutei Divrei Torah. son of Bais Yaakov, author of Likutei Divrei Torah. While his older brother, Grand Rabbi Gershon Chanoch Henech Leiner of Radzin was Rebbe, he was by his side and his top talmid. He was highly respected for his honesty and righteousness. After his brother's death, he moved to Chelm and continued the Radziner line there. Died 27 Shvat 5680.
4d-1. Grand Rabbi Gedaliyahu Leiner of Radzin-Chelm, son of Likutei Divrei Torah, killed in the Holocaust al Kiddush Hashem.
4d-2. Rabbi Ovadya Leiner of Radzin-Chelm, son of Likutei Divrei Torah. Lived in Warsaw. Considered by Radziner Chasidim to be an exceptionally special and holy person, and his cousin Grand Rabbi Shmuel Shlomo Leiner of Radzin would send many people to him to receive his brachah.
4d-3. Rabbi Chaim Simcha Leiner of Radzin-Ludmir, son of Likutei Divrei Torah, author of Dor Yesharim, Sefer Refuos/Darchei Chaim.
4d-4 Rabbi Chananya Dovid Leiner of Radzin, son of Likutei Divrei Torah, published Bais Yaacov on Sefer Vayikra.
4d-5. Grand Rabbi Yerucham Leiner of Radzin, son of Likutei Divrei Torah, author of Tiferes Yerucham. Moved from London to America. Considered to be the continuation of the Radziner line in America. He was an expert in all areas of Torah and scholarship. There existed very few admorim/tzaddikim since the beginning of Chassidus who were also lamdanim in both the Polish and Lithuanian styles of learning, bibliographers, Jewish historians, very learned in Kabbalah works, philologists, and masters of both the Babylonian and Jerusalem Talmuds. He was such an admor/tzaddik. He studied and visited with R. Yitzchak Hutner and they were good friends in later life. They always treated one another with special respect. The shteibel he built in Boro Park was under the auspices of his oldest son, Grand Rabbi Yaakov Leiner of Radzin-Boro Park. Died 20 Av 5724.
5d. Grand Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Radzin, son of Tiferes Yerucham. Republished many of the seforim of the Izhbitza-Radzin dynasty. Died 3 Shvat 5751.
6d-1.Grand Rabbi Yaakov Leiner of Radzin, son of Grand Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Radzin, was Rebbe in Boro Park, where he maintained a shteibel and kollel. Although Reb Yaakov was totally familiar with the Chassidic thought of his illustrious ancestors, he was first and foremost a lamdan, in the style and spirit of the Rebbe Gershon Henoch, who also wrote the classic Sidrei Taharos, Ma’mar Sefunei Temunei Chol, Ma’mar Pesil Techeiles, and other lomdishe works. Reb Yaakov had a phenomenal memory and a very sharp, incisive, and inquisitive mind. But even more so than Reb Gershon Henoch, Reb Yaakov felt especially to his grandfather, Rebbe Yerucham Lainer (d. 1964), who passed away when he was but two years old. He was Reb Yaakov’s inspiration throughout his tragically short life. Indeed, Reb Yaakov published all the writings of his glorious grandfather a few months before his death and considered that work to be his crowning achievement. He studied at Yeshiva Chaim Berlin and then Beth Medrash Govoha in Lakewood. He received unique and excellent semichos from the Chief Rabbi of Yerushalayim, HaGaon Rebbe Yitzchok Kolitz, zt’’l, and HaGaon Rebbe Zalman Nechemia Goldberg, shlita. Died 5 Iyar 5769.
6d-2. Grand Rabbi Moshe Leiner of Radzin, son of Grand Rabbi Mordechai Yosef Leiner of Radzin, current Rebbe in Bait VeGan, Yerushalayim, Israel, where he maintains a shteibel and kollel. His beis midrash distributes a monthly parsha sheet entitled "MiMa'ayan HaShiloach" comprised of divrei torah from the Izhbitza-Radzin dynasty and occasionally rishimos of the Rebbe shlita. The Rebbe shlita learned by R' Meyer Soloveitchik shlita in Yerushalayim.
Thursday
Shavuos 5769
רב חסדא במשנת רבוה"ק זיע"א
א)
בספה"ק בית יעקב הכולל להגה"ק מראדזין זיע"א בעמ' קס"ג לחג השבועות מהדורת תשס"ט כתב וזהל"ק בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני, דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי, לעם תליתאי, על ידי תליתאי כו' (שבת פ"ח א). מה שדרש עליה דרב חסדא שאהבת רב חסדא לדברי תורה ולישראל גרם לו שנפתחו לו אלו הדברי תורה, ונתעורר מחמת תשוקת רב חסדא ולכן נאמר "עליה" דרב חסדא, תליתאי מורה על דבר שהוא מבורר מאד, ואף כי קנין בדברי תורה היה לישראל מיד כשיצאו ממצרים, אכן ביציאת מצרים לא היה רק שסרו מרע, אבל לעשות טוב לא קנו עד מתן תורה, ובכאן כיון שבאו למדת עשה טוב בררו כי גם במצרים עשו רצון הקב"ה, וזה נתבררו בהר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו, והוא שנתבררו אף שהיו במצרים והיו דומים להם מכל מקום הם קיימו דברי תורה גם שם, רק שאז לא היה להם תפיסה היאך עושים רצונו. ובאם אין האדם יודע העומק אף שהדבר בידו אינו קונה אותה, כמבואר בהרא"ש ב"מ (פ"ב ס"ט בהגהה) מעשה באחד שקנה בדיל ואח"כ מכרו לאחר, ונמצא שהוא כולו כסף מבפנים אך מבחוץ היה מחופה בבדיל, ופסק דהראשון כיון שלא ידע לא זכה בו, וכמו כן אף שרצון הקב"ה נעשה אף על ידי אומות, מכל מקום לפי שאין יודעים רק נעשה שלא מדעתם לכן אין להם שום קנין בזה, וכמן שלמלך יש הרבה משרתים שמשמשים אותו ועושים תפקידו אך החביב עומד בחצרו, וכיון שישראל זכו אח"כ להבין היאך נעשה רצון השי"ת על ידם בזה בררו כי גם במצרים נעשה רצון הקב"ה על ידם ויש להם חלק בזה ונקרא יגיע כפם עכלה"ק, הרי שביאר במאמר זה דענין תליתאי מורה על דבר שהוא מבורר מאד שהגיע לשלימותו, כמבואר שולד שלישי הוא בשלימות יתירה, וא"כ במאמר זה ביאר אהבתו לישראל שבהר סיני שקיבלו עליהם התורה אזי נתבררו שאף שהיו במצרים והיו דומים להם מכל מקום הם קיימו דברי התורה גם שם, והנה צריך להבין כיצד ראה אותו גלילאה ברב חסדא ענין זה להתעורר לכך מחמת תשוקת רב חסדא, ונראה ע"פ מש"כ בספה"ק מי-השלוח בפר' כי-תשא בח"ב ובהקדים מש"כ מרן הבית-יעקב בשם אביו הק' בספר הזמנים לחג השבועות בעמ' כ"ט בענין שמו של רב חסדא וזלה"ק זה השם רומז שהוא לבוש למדת רב חסד שהוא מלא חסד ותשוקה וברכה ואהבה רבה מאד לדברי תורה ולישראל עד שמקרני הודו נשפע אף על ההוא גלילאה תלמידו בגודל נדיבות בלי שום צמצום עיי"ש. ודרך אגב עי' בספה"ק פרי צדיק להכהן מלובלין זיע"א לחג השבועות בדף י"ט וזלה"ק וזה שאמרו דרש ההוא גלילאה עלי' דרב חסדא ששמו חסדא מורה שהשי"ת רב חסד עיי"ש בארוכה ודו"ק. והנה במי השלוח שם מבואר לכאורה בדברי רב חסדא עצמו במסכ' שבת מענין אהבתו לישראל בד"ה ויפן וזלה"ק ויפן וירד משה מן ההר וגו' לחת כתבים משני עבריהם, איתא בגמ' (שבת ק"ד) ואמר "רב חסדא" כתב שבלוחות נקרא מפנים ונקרא מבחוץ כגון נבוב בובן רהב בהר סרו ורס, ועיי"ש ברש"י ותוס', ונראה שבא לשבח בזה את ישראל שחטאם אין פוגם בשורש חייהם, רק מהשפה ולחוץ וזה הוא נקרא מבפנים, שבעומק יש בישראל שורש החיים אף במקום שנתראה הגוון לחטא, וזה נבוב בובן, נבוב הוא חלל שאף שנראה שיש חלל בלבו והוא ריק מד"ת, בובן היא לשון צינור המקלח מים, היינו שבפנים ושורש החיים שלו נוזלים דברי תורה. רהב הוא תאוה כמו שאיתא (בזוה"ק תרומה ק"ע ע"ב) ששר של מצרים נקרא רהב שהיו שטופי זימה כמו שנאמר (עמוס ח', ח) ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים שהמים שלהם הם עכורים שזה רומז על תאוות עכורות, ואפילו אם נראה זאת על הגוון בישראל מ"מ הוא בהר שהר מורה שאין בו לחלוחית, כן בעומק ישראל הם בלי לחלוחית תאוה, סרו הוא כעס כדאיתא בגמ' (ב"מ נ"ט ע"ב) מפני שסורו רע ששורש עכו"ם הוא כעס וזה נקרא סורו שכל תנועותיו ואל כל אשר יפנה הוא רע, ושורש ישראל הוא לב טוב וזה המדה נקרא ישראל סתם, ולכן אפילו אם נתראה בישראל על הגוון מדת כעס מ"מ בעומק הוא ורס שמורה על דבר רך כמו ממרס בדמו, לרוס את הסולת שבעומק לב ישראל הוא בלי שום כעס עכלה"ק. הרי לך שביאר את דברי רב חסדא שבא לשבח את ישראל שבעומקם אין בהם שום פגם וכל חטאם הוא רק מהשפה ולחוץ, והנה את אותו מאמר של רב חסדא הנ"ל במס' שבת ביאר הרה"ק המי-השלוח בפר' כי-תשא בח"א שכוונת רב חסדא לגלות ולבאר את מעלת ושבח התורה, וזלה"ק איתא אמר ר' חסדא לחות כתובים משני עבריהם שנקראים מבפנים ומבחוץ כגון נבוב בובן רהב בהר סרו ורס. והוא שר' חסדא אמר כי יש כח בדיברי תורה לשנות את לב האדם מהיפוך להיפוך, נבוב היינו אדם שהוא נבוב וריק מד"ת נעשה על ידם מלא בינה והוא נבוב בובן. רהב היינו אדם שהוא מלא תאוות וחמדות זרות כמבואר שר של מצרים רהב שמו ומצרים היו שטופים בזמה כמ"ש ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים שמימיו היו עכורים, וזה מורה על מחשבות תאוות רעות, וע"י דברי-תורה יוכל להשתנות ולהיות מורם ומובדל מכל חמדה. כי בהר מורה על זה, כי בהר לא נמצא לחלוחית כמו בעמק, וכן אברהם אבינו ע"ה יען כי היה מובדל מכל חמדה לכן אמר היום בהר ה' יראה, סרו היינו אדם שהוא בכעס כי סר הוא לשון כעס כמ"ש סר וזעף וכן בגמ' (ב"מ נ"ט ע"ב) מפני שסורו רע היינו שיש בו כעס וע"י ד"ת יוכל להשתנות לבו לטוב ולהיות מובדל משום כעס, כי מורס לשון רך כמבואר בגמ' ממרס בדם, כי מורס נופל על דבר רך וכן לרוס את הסולת (יחזקאל מ"ו), עכלה"ק, הרי לך שביאר המי-השלוח מאמר הגמ' במס' שבת בדברי רב חסדא עצמו בענין אהבתו הגדולה לתורה הק' ולישראל. והנה בענין אהבת התורה הגדולה שהיתה ברב חסדא איתא במס' מועד קטן בדף כ"ח ע"א רב חסדא לא הוה יכיל ליה, דלא הוה שתיק פומיה מגירסא, סליק יתיב בארזא דבי רב, פקע ארזא, ושתק ויכיל ליה, פירוש שמלאך המוות לא היה יכול להמית את רב חסדא משום שלא פסק פיו מגירסא, ואזי עלה מלאך המות והתישב על עמוד של ארז הסמוך לבית מדרשו של רב, וכאשר נשבר הארז השתתק רב חסדא מלימודו מחמת קול הארז שפקע, ואז הצליח מלאך המות להמיתו.
ב)
והנה בספה"ק בית-יעקב כתב לבאר הגמ' בשבת פ"ח דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא באופן אחר בהקדים הפסוק במשלי פרק כ"ב הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת שנותנת עצה לאדם איך לקנות את כל טובות העולם הזה, ואיך להכיר בהכרת הנוכח שכל הבריאה היא מאיתו יתברך דבאורייתא ברא הקב"ה עלמא וכל טובות העולם הזה הם מלאים דברי-תורה והם המוצא פי ה' שמחיה כל דבר ובזמן מתן תורה זכו להכרה של אנכי ה' אלקיך. והשי"ת פתח אז לפני ישראל שהתורה תמימה ונגמרה בכל השלימות ובכל כחה ורצונה ונדיבתה מתגלית להם בלי שום גבול רק נחלה בלי מצרים וזה שדרש ההוא בענין תליתאי שזה מורה על ענין הבחיר והשלם וכגוונא דמצינו ביעקב אע"ה שהוא שלישי באבות והוא בחיר ה' כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה ונתנה לו נחלה בלי מצרים שזה קדושת שבת כדאיתא (שבת קי"ח) כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על "במתי ארץ" והאכלתיך נחלת יעקב אביך הרי שענין יעקב אע"ה שהוא השלישי שזה ענין הבירור והשלימות שזכה להכרת הנוכח בכל עניני טובות העולם הזה בלא גבול וזה נחלה בלי מצרים שתהיה התפשטות הכרת הנוכח גם בטובות העולם הזה, ונראה להמתיק ענין זה השייך בעיקר לרב חסדא כפי דאיתא בגמ' במס' מו"ק בדף כ"ח ע"א אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא, רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין, בי רב חסדא שיתין הלולי בי רבה שיתין תיכלי, בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח ע"כ. הרי רב חסדא זכה לעושר רב, שזה ענין הכרת הנוכח בכל עניני טובות העולם בבחינת נחלה בלי מצרים זה היה גבי רב חסדא ולכך דרש עליה דרב חסדא ההיא גלילאה את ענין תליתאי דמורה על שלימות התורה שמתפשטת הכרת הנוכח בכל הקנינים ודו"ק.
מי השלוח --
ח"א
טעם למה שמדבקין ניירות עם פרחים על החלונות בחג השבועות
כי בחג השבועות ניתנה תורה לישראל ותורה אור, ע"כ מדבקים ניירות על החלונות היינו שהניירות ממעטין את האור השמש מלהאיר לבית ותורה אורה ולא צריך עוד לאור השמש כמ"ש לא יהי' לך השמש לאור יומם כו' והי' לך ה' לאור עולם (ישעיה ס' י"ט).
ויפן משה מן ההר ושני לחות וכו' כתובים משני עבריהם כו' (ל"ב ט"ו), בגמ' (שבת קד.) איתא אר"ח לחות כתובים משני עבריהם שנקראים מבפנים ומבחוץ כגון נבוב בובן רהב בהר סרו ורס, והוא שר"ח אמר כי יש כח בד"ת לשנות את לב האדם מהיפוך להיפוך, נבוב היינו אדם שהוא נבוב וריק מד"ת נעשה על ידם מלא בינה והוא נבוב בובן, רהב היינו אדם שהוא מלא תאות וחמדות זרות כמבואר בגמ' (בזוה"ק תרומה קע:) שר של מצרים רהב שמו ומצרים היו שטופים בזמה כמ"ש ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים (עמוס ח') שמימיו היו עכורים וזה מורה על מחשבות תאות רעות, וע"י ד"ת יוכל להשתנות ולהיות מורם ומובדל מכל חמדה כי בהר מורה ע"ז כי בהר לא נמצא לחלוחות כמו בעמק, וכן אאע"ה יען כי היה מובדל מכל חמדה לכך אמר היום בהר ה' יראה, סרו היינו אדם שהוא בכעס כי סר הוא לשון כעס כמ"ש סר וזעף (מלכים א' כ' מ"ג) וכן בגמ' (בבא מציעא נט:) מפני שסורו רע היינו שיש בו כעס וע"י ד"ת יוכל להשתנות לבו לטוב ולהיות מובדל משום כעס כי ורס הוא מלשון רך כמבואר בגמ' ממרס בדם (פסחים סא.) כי מורס נופל על דבר רך וכן (יחזקאל מ"ו י"ד) לרוס את הסולת.
כי תשא--
(פו:) ת"ר בששי, בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל ר"י אומר בשבעה בו דכולי עלמא בר"ח אתו למדבר סיני ודכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל כי פליגא בקביעי דירחא ר"י סבור בחד בשבתא כו' ורבנן סברי בתרי בשבתא כו'. להבין מה שאמר דכ"ע בר"ח אתא כו' ודכ"ע בשבת ניתנה כו', היינו כי זאת ברור כי אין שייכות ליחס נתינות התורה ע"י אתערותא מצד ישראל וזהו בשבת נתנה תורה לישראל כי ימי החול הם רומזין לפעולות אדם ושבת רומז כי לה' הארץ, ובר"ח אתא למדבר סיני ג"כ רומז ע"ז כי כל המועדים רומזין על פעולת ישראל כי ישראל מקדשין להו, לכן הם בחמשה עשר יום כגון פסח וסכות שהם בט"ו בחודש, אבל כאן בר"ח אתו למדבר כי הוא רק ברצון הש"י ולא בשום פעולה מצד ישראל, כי פליגי בקביעא דירחא היינו בקביעות חשק בלב ישראל לקבלת התורה מהיכן בא, ר"י סבור בחד בשבתא איקבע ירחא והי' תחילת צמיחת החשק מיום השבת, ורבנן סברי בתרי בשבתא היינו שלהתחלה הזאת יש שייכות ליחס לפעולות ישראל.
מסכת שבת –
(פח.) ההוא צדוקא דחזיא לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעותי' דידי' תותא כרעי' וקאי מייץ בהו וקאי מבעין אצבעותא דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתא כו' ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים כו' הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם. כי שאל אותו איך תכניסו עצמיכם לכבוש דבר היותר גדול מכל כחכם, והשיב לו אנן דסגינן בשלימותא מחמת שעיקר דבקתינו הוא בשורש ומקור החיים היינו בהש"י, מזה יש לנו כח להכניס עצמינו אף בדבר גדול משכלינו וכחנו, וזהו תומת ישרים היינו משורש החיים תנחם, אבל אתון דסגיאין בעלילותא היינו שכל חלקיכם ותאותכם לדבר בטל היינו להנאות חיי עו"הז איך תוכלו לגשת לדבר העולה למעלה מכל כח החיים שלכם, וזהו וסלף בוגדים אם רצונו לסלף דרכו ולעלות בגדולות ונפלאות ממנו ישדם היינו שהוא מאבד עצמו אף מכח החיים שיש לו.
(פח:) ואמר ריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מה"ש לפני הקב"ה מה לילוד אשה בינינו כו' א"ל הקב"ה החזר להם תשובה כו' אמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתוב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם כו', הנה דעת המלאכים שהתורה שייך גם להם אחרי כי ראו וידעו שלא נמצא להם תועלת בה כי התורה לא ניתנה רק להשלים החסרון כמ"ש תורת ה' תמימה כו' (תהלים י"ט ח'), והוא כי קנין התורה אינו כקניני הון עוה"ז כי קנין עוה"ז הוא דבר מותרות ואפשר להתקיים בלעדה, והתורה אינה כן רק כמ"ש כי הוא חייכם (דברים ל"ב מ"ז) שעיקר חיות האדם תלוי בה כי התורה משלמת את בריאת האדם במה שחסר לו מיום הולדו, וזה דאיתא בתנא דבי' אליהו (פ' כ"ב) שפגע בו תלמוד אחד ואמר לו אני מתאוה וחומד ומצפה לד"ת והשיב לו אין תורה ניקנת אלא במי שמוסר נפשו עלי', אף שבאמת התלמיד הזה הי' חומד לד"ת רק חמדותו הי' להתענג בה כבהון ועושר עוה"ז וזה שהשיב לו כי לד"ת צריך שימסור נפשו עלי' היינו למי שמכיר חסרונו ומוסר נפשו להשלים חסרונו כי יראה כי באופן אחר אין לו חיים כלל, ועל אופן הזה היה חמדת המלאכים להתורה שיהי' ש"ש נקרא עליהם על אופן המבואר, ולזה אמר הקב"ה למשה להשיב להם והשיב להם כמו שנתבאר, והנה על כל הדברות השיב להם רק על לא תענה ולא תחמוד לא השיב להם כי באלו השנים הי' אצלם חסרון במקומו, כי במה שאמרו מה לילוד אשה בינינו נכשלו בלא תענה כי שם ילוד אשה מורה ביניהם לזילזל היותר גדול ובאמת זה הוא המעלה הגורמת שבשבילה שייך להם עסק התורה, וגם נכשלו בלאו דלא תחמוד כי אחרי אשר באמת אין להם שייכות בתורה נמצא שחמדו דבר שאינו שלהם, וע"ז מסיים הגמ' מיד כל אחד נעשה לו אוהב ומסר לו רז, היינו שהשלימו חסרונם מה שנכשלו נגד לא תענה הוא ההשלמה שנעשו לו אוהב, ועל לא תחמוד היינו שחמדו דבר שאינו שלהם השלימו שמסר לו כ"א רז היינו שאף משלהם נתנו לו. ומעתה לא הי' אצלם שום חסרון וא"כ אין שייך להם ד"ת כמבואר.
Tuesday
Radziner Rebbe zt"l Niftar
Radziner Catastrophe
A Reader writes: A terrible thing happened today, the Radziner Rebbe, Rav Yakov Leiner passed away at 46 years old. He was a great historian, yad'an and lamdan. He lived in absolute poverty, with 11 kids. He told me that when he became bar mitzvah his father gave him the Lubavitcher siddur and said "this is our nusach." It was almost in shreds but he davened in it every day. There were over 1000 people there today at the levaya. I can't explain to you my deep pain and tza'ar. I don't know where to put my mind, what an unglick. Every day I stayed after davening at the Radziner shtiebel on 54th street and spoke to him. He knew "everything," and I mean everything. He was a true scholar and yerei shomayim. He was a kanoi for Izhbitza but extremely warm and "liberal" in outlook of life. By "liberal" I mean in ahavas yisroel, he couldn't stand any kano'us against tziyonim or the like. He learned in Lakewood and Rav Yeruchem Olshin gave such a moving hesped! R' Olshin spoke like a true chosid about the dynasty, about Izhbitza, about what RAK held of his Zaide the Radziner Rebbe. I could send you and exclusive recording how a "Litvak" is maspid ah Chasidishe Rebbe.
The Reader Continues:He (RYO) cried like a baby...The groyse niftar spoke to me a few days ago about the chasidic movement and the matzav of it today .. He (RYL) was very partisan for chasidus, then he said to me ....You want to know of a real gadol who is truly so.. its Harav Olshin. After the levaya I repeated to Rav Olshin. His Rebbetzin is Bokshin from Monsey. Reb Aron Schechter's son is also an eydim there.
This should not be happening.....HELP!!! Money can now be sent and checks made payable to:
Brooklyn, NY 11219